……….

אין להכחיש שבחינוך הפורמלי באינדונזיה (עד עכשיו), מידת הצלחתו של אדם תלויה באמת ב הציונים הגבוהים והנמוכים שהם מקבלים, בין אם באמצעות פעילויות הערכת ערך שנקבעו על ידי המחנכים, בתי הספר או על ידי הממשלה מֶרְכָּז. ההשלכות של פרדיגמה חינוכית ערכית כזו לא יכולה שלא לגרום לאנשים לחשוב על מציאת דרכים כך שניתן לומר שהוא מצליח באמצעות הגשמת ערכים מיטביים, לרבות על ידי תרגול הונאה. ואילו אחת המהויות של החינוך האידיאלי היא יצירת בני אדם איכותיים ושלמות באמצעות יישום ערכי דת, יושר ואחריות.

בעולם החינוך, המונח יושר מתרחב עם הופעתו של מונח חדש, כלומר יושר אקדמי או יושר אקדמי כנות אקדמית. כנות אקדמית עצמה היא היבט אחד של יושרה אקדמית (יושרה אקדמית). ד"ר. טרייסי ברטאג, חוקרת מאוניברסיטת דרום אוסטרליה, מתארת ​​יושרה אקדמית כ פעולות המבוססות על ערכים של אמון, צדק, כבוד, אחריות, ענווה ויושר לבד. בפועל, נושא היושר נחשב כמי שקיבל את מירב תשומת הלב מצד אנשי אקדמיה בעולם. זאת על סמך מספר המקרים המשקפים את הערכים הנמוכים של יושר באדם, ללא יוצא מן הכלל תלמידים ומחנכים.

אחד המקרים של חריגה מהיושר האקדמי הוא הונאה אקדמית או הונאה אקדמית

instagram viewer
רמאות אקדמית. רמאות אקדמית עצמה, לפי דיטון, היא ניסיון של מישהו להשיג הצלחה בדרכים לא ישרות. עם אמר אחרים, מעשים כגון רמאות, פלגיאט, גניבה ו/או זיוף של משהו הקשור לאקדמאים במטרה להשיג הצלחה יכולה להיות מסווגת כבגידה אקדמית, ו/או סוג של סטייה מכנות אקדמי. אז מה לגבי התנאים האמפיריים של כנות אקדמית באינדונזיה?

כנות אקדמית כהון הבסיסי לקראת דוֹר זהב

כנות קשורה קשר הדוק לאמת ולמוסר. להיות כנה הוא סימן לאיכות המוסרית של האדם. על ידי הפיכתנו לאדם מוסמך, אנו מסוגלים לבנות חברה אידיאלית. חברה אידיאלית תייצר גם דור אידיאלי, כלומר דור הזהב. המונח דור הזהב הוא למעשה מונח ששימש את שר החינוך והתרבות לשעבר (מנדיקבוד), מוחמד נוה, במהלך חגיגת יום החינוך הלאומי 2012.

M. Nuh (ברכה) אמר כי מ-2010 עד 2035, האומה האינדונזית תתברך במשאבים פוטנציאליים משאבי אנוש (HR) בצורה של מספר יוצא דופן של אוכלוסיות גיל פרודוקטיביות, או הידוע יותר בשם בונוסים דמוגרפיה. אם נוכל לנצל את ההזדמנות הזו היטב, בהחלט תהיה לה השפעה חיובית על התקדמות האומה האינדונזית מבחינת המשאבים האנושיים שלה. אז זה המקום שבו התפקיד האסטרטגי של פיתוח החינוך לממש זאת הוא חשוב מאוד.

חינוך צריך להיות למעשה השקעה במשאבי אנוש (השקעה בהון אנושי) שיכול ליצור אקלים תחרותי המאפשר לכל האנשים להשתתף בניהול ופיתוח המדינה באמצעות משאבי האנוש המוסמכים שלהם. זו המהות של דור הזהב, כלומר הדור שמסוגל לחולל שינוי בעמידה על רגליו.

דור הזהב גם לא מדבר רק על האינטליגנציה האינטלקטואלית של משאבי האנוש שלו, אלא הדמות שנבנית במשאבי האנוש חייבת להיות גם דמות זהב. בעצם, דמות הזהב היא הבסיס העיקרי לבניית דור הזהב. אחד המדדים לאופי הזהב שחייבים להיות לכולנו הוא כנות, במיוחד בתחום החינוך, כלומר יושר אקדמי. מסיבה זו, ההשקעה במשאבי אנוש חייבת להגיע גם לאופי האנושי, דהיינו בן אדם ישר.

לגדול כנות אקדמית דרך חינוך אופי

חינוך אופי או חינוך אופי היא מערכת להטמעת ערכי אופי אנושי אידיאליים בסביבה החינוכית. חינוך אופי מכונה לעתים קרובות חינוך מוסרי ו/או חינוך מוסרי, כלומר חינוך המלמד את ערכי הטוב בבני אדם. אחד הערכים המוטבעים בחינוך אופי הוא ערך היושר, במיוחד יושר אקדמי. חינוך אופי יכול לטפח כנות אקדמית באדם. לכן, יש צורך באסטרטגיה כזו יָעִיל של יישום חינוך אופי.

האסטרטגיה ליישום חינוך אופי לטיפוח כנות שניתן לעשות בכל בית ספר/קמפוס יכולה להיות באמצעות: ארבע דרכים מתמשכות, כלומר: (1) למידה, כלומר את ערכי היושר האקדמי חייב המורה להעביר באמצעות תהליך הלמידה, (2) מופתי, כלומר יש ליישם או לעצב כנות אקדמית על ידי מרכיבי החינוך בבית הספר בית ספר/קמפוס. (3) חיזוק, בתי ספר/קמפוס יכולים לעשות תוכניות מיוחדות כמו הכנת באנרים/באנרים המסבירים את חשיבות היושר האקדמי במטרה לחזק את ערך היושר. (4) התרגלות, בתי ספר חייבים להיות מסוגלים לעשות הרגלים ליושר אקדמי, כגון איסור גניבה ספרותית, איסור רמאות, רמאות וכדומה. ארבע הדרכים יתבצעו היטב אם כל מרכיבי החינוך יצליחו ליישם אותם גם כן.

לסיום, אני רוצה לצטט משפט שמתבטא לעתים קרובות על ידי מדינאים בעולם, "עדיף להיות כישלון ישר, מאשר אדם מצליח אבל שקרן." הממ…. באיזה מהם נבחר??

מורים צריכים להיות מודל לחיקוי שיש להעריץ ולחקות אותם. בידיו מופקדים צעירים שיתפתחו לבני אדם המקיימים את המוסר וכבוד האדם. אל תשאלו כמה משכורת מרוויח מורה כי זה לא שווה את מה שהם עשו. המסירות והשירות של המורים במאמצים לחנך את האומה תמיד ייחרטו למרות שהנשימה נפרדה מהגוף.

אבל בימינו ההשקפה על דמותו האצילית של המורה מתחילה לדעוך. זה בא לידי ביטוי במקרים רבים שפוקדים את המורים. נראה שהמורים נמצאים בצומת דרכים. במילוי תפקידם, מורים מוצלים כיום על ידי איומים שונים, החל ממוטות מתונים ועד מוטות ברזל.

התנאים כיום שונים מאוד מהעבר. בעבר, מעשה הנזיפה של המורה בתלמידים היה חלק ממנו מ תשומת הלב של המורה. לא פלא, מורה תְקוּפָה פעם היה מאוד סמכותי בעיני התלמידים והחברה. תארו לעצמכם, אם המורה בהה בתלמידים במבט שקט, אז התלמידים יבינו מיד את הטעויות שלהם. איש לא דיווח או האשים את המורה בביצוע הפרות של זכויות אדם בגלל שהמורה נזף או הטיל סנקציות על הטעויות של התלמידים.

אבל מה אתה יכול לעשות, הזמנים השתנו. בעבר המורה הייתה מודל לחיקוי, דמות מורה שחייבים לכבד אותה, עכשיו זה הפוך. מורים היום נחשבים כ"מכונות" אקדמיות, ולא כדמויות שיש לחקות, לאהוב ולכבד הן בתוך הסביבה הבית ספרית והן מחוצה לה. באופן לא מפתיע, מקרים רבים של התעללות תלמידים במורים הביאו לקריסת מוסר הנוער.

לאחרונה, עולם החינוך אִינדוֹנֵזִיָה מזועזעים ממקרים שונים של אלימות תלמידים כלפי מוריהם. סוגים שונים של רקעים וכרונולוגיה של המקרים ממחישים שמשהו לא בסדר באתיקה ובמוסר של תלמידים. עובדה זו מדגישה עוד יותר את החשיבות של חינוך אופי לתלמידים. חינוך אופי לא מתמקד רק בהעברת חומר אקדמי, אלא גם בפיתוח אתיקה ונימוסים לגבי האופן שבו תלמידים צריכים להתנהג ולכבד מורים.

עלינו ללמוד לתת כבוד למורים מיפן. כאשר הוטלו פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי ב-1945, הורה הקיסר הירוהיטו לשר החינוך לספור את מספר המורים החיים. המורים נאספו והוטל עליהם המשימה הקשה לבנות את יפן לאומה נעלה.

החזרת נקודת המבט של תהילתו של מורה היא צעד אמיתי שחייבים לנקוט על ידי כל מרכיבי החברה. לא רק אחריות סביבת בית הספר. החל ממשפחה המקנה ערכים דתיים ואתיים, איכות הסביבה ו כְּלֵי תִקְשׁוֹרֶת גם ההמונים צריכים להיזהר במתן כל המשקפיים ו מֵידָע. כי במישרין ובין בעקיפין הדברים האלה מעצבים את דמותו של תלמיד שנמצא בתהליך של חיפוש זהות. בנוסף, בניין תִקשׁוֹרֶת, הן בין התלמידים והן בין המורים כדי שלא יהיו אי הבנות שיובילו גלם מכה. אל תתנו לעולם החינוך האינדונזי להכתים במשפט "מורים עסוקים ללמד, בעוד שתלמידים עסוקים בלהכות".